פלא ושמו "תאריך עברי"

הוא נושא התאריך העברי. העובדה שלמיליוני יהודים ברחבי העולם, במקומות רחוקים ושנים כל כך זה מזה, במשך אלפי שנים יש לוח שנה משותף, היא פלא גדול מאוד. בעיקר כשמתחשבים בעובדה שלעולם יש מגוון רחב של לוחות שנה, ויהודים מתגוררים בקרב עמים שמשתמשים בשיטות אחרות לגמרי לחישוב הלוח.

הלוח הנוצרי, הלועזי, לדוגמא, מתאפיין בכך שהוא מתנהל אך ורק על פי השמש. הוא לא מתחשב כלל בסיבוב הירח סביב כדור הארץ. והשנה שלו מורכבת מ365 ימים, עם שינוי מסויים, כי ההקפה של השמש לוקחת מעט יותר מ365 ימים מדוייקים. כך שעל פי התאריך הלועזי (שמכונה בארץ גם התאריך האזרחי), אפשר לדעת את מצבה של השמש, הזריחה, השקיעה ומידת החום (קר או חם) בכל יום נתון. שהרי לוח זה מתייחס רק לשמש.

הלוח המוסלמי, לעומתו, מתחשב רק בסיבובי הירח סביב כדור הארץ. מה שגורם לכך שהשנה שלו היא בת 356 ימים (גם כאן זה לא מדוייק), ונוצר הבדל של 11 יום בין לוח השמש ללוח הירח. כך שהמועדים המוסלמים "צפים" לאורך שנת השמש, פעם בקיץ ופעם בחורף.

הלוח העברי, כפי שלמדנו בעיון באתר שורש, משקלל את שתי השיטות... ועל ידי הוספת חודש ירחי פעם בכמה שנים... במחזור בין 17 שנה, הוא שומר על התאמה הן לשנת השמש (הסיבה לכך היא הציווי של התורה לחגוג את חג הפסח באביב בלבד) והן לשנת הירח, שעל פיו נקבעים החודשים. ובל זאת- למרות אי ההתאמה ללוחות המרכזיים במקומות שבהם גרו יהודים- עדיין הלוח העברי שנקבע לפני יותר מ1500 שנה, משותף ומאוחד לכל היהודים בעולם. וכולם חוגגים את החגים באותו זמן. וזהו נתון מדהים. לאחרונה זכה האינטרנט בשליטה על הלוח העברי, מכיוון שרבים מאוד עושים שימוש באתרים שונים כדי לקבוע וללמוד מתי התאריך העברי, מתי חל כל חג, מתי היתה הבר מצווה של הסבא ועוד... ישנן גם אפליקציות רבות שעוסקות בלוח העברי ורבים עושים בהן שימוש כדי לדעת את התאריך העברי הנוכחי. כך שלכאורה לא רק עבר ארוך, אלא כם עתיד של שנים רבות נפרס בפני הלוח העברי והאתריך העברי שנקבעו לפני שנים רבות כל כך.