האם הדיג בישראל באמת רווחי?
כג חשוון, תשפ 11/21/2019ישראל ממוקמת באגם ים התיכון המזרחי ובשל כך היא מעניקה הזדמנות פז לדייגים להתפרנס מלכידה ומכירה של דגי מאכל. עם זאת, פעמים רבות דיג יתר מפר את האיזון האקולוגי בים ובשל כך פוגע באוכלוסיות הדגים לדורות הבאים. לא כל הדגים נמכרים לתעשיית המזון. חלק מחלקי הדגים מועברים לתעשיות שונות, דגים אחרים מומתים ברשתות הדגים ומושלכים לים. נבחן האם דיג בישראל של טונה, כרישים, דגי אמנון, סול ודגים נוספים באמת רווחי לטווח הקצר ולטווח הארוך?
כיצד מתבצע הדיג בים התיכון?
מלבד דייג ספורטיבי ודייג המתבצע על ידי רשתות דייגים וחכות בים התיכון מתבצע גם דיג מאסיבי באמצעות מכמורות וספינות דייגים ענקיות השולות מספר טונות דגים בכל הפלגה. ספינות אלה מעבדות את הדגים על גבי הסיפון למוצר מוגמר.
פעולות נוספות שמפרות את המאזן האקולוגי בים התיכון הן דיג בשיטת מכמורות הלוכדות כמות גדולה של דגים מבלי למיינם. מינים שאינם מיועדים להפצה מסחרית נלכדים ומומתים שיטת דיג מכמורת וכך לא רק משנים את האיזון של אוכלוסיית הדגים אלא גם את זו של העופות הטורפות אותם.
מינים פולשים המתחרים במיני הדגה המקומיים בים התיכון

האדם לא מהווה סכנה יחידה בים התיכון. לאחר שתעלת סואץ נפתחה לפני כמאה וחמישים שנה – החלה נהירה של מיני דגים נוספים מהים האדום. לא פחות משלוש מאות מינים פולשים מתחרים עם הדגה המקומית על אתרי הרבייה המצומצמים ממילא ועל המזון.
רפורמת הדיג של שנת 2016
לאור כל הסכנות הללו, מדינת ישראל החלה לנקוט בשורה של צעדים שנועדה לשמר את מיני הדגים הניצודים יתר על המידה. במסגרת רפורמת הדיג בשנת 2016 הוחלט על מספר שינויים במדיניות הדיג בישראל, ביניהם ניתן למנות:
- הגבלה של דייג באמצעות מכמורות בים התיכון וכן קביעת יעד עומק מינימלי של ארבעים מטרים לדיג על מנת למנוע פגיעה בסלעים וברכסי הכורכר הממוקמים במים הרדודים יחסית בים. שטחים אלה מהווים אזורי רבייה וכן בית גידול למינים רבים המרכיבים את שרשרת המזון בים התיכון.
- נקבעו הנחיות מחמירות בדבר גודל החורים ברשתות הדייגים (על מנת שהדגים והמינים הקטנים לא ילכדו בהם). עיני רשתות המכמורות (החורים ברשתות הענק) הוגבלו אף הן.
- אושרו תקופות בהן יוגבל דיג בישראל של מינים מסוימים, על מנת שמינים וזנים הנמצאים בסכנת הכחדה יוכלו להתרבות במידה מספקת. כמו כן, נאסר דיג בעונת הרבייה ועד הגיעם לבגרות של מינים רבים על מנת שאוכלוסיית הדגים תוכל לגדול בהדרגה.
השלכות נוספות דיג יתר
גם מי שאינו דואג לאוכלוסיית הדגים עצמה עשוי להיות מוטרד מההשלכות הנוספות של דיג היתר: ניהול כמות האצות בים מהם ניזונים הדגים מאפשר למתן חלק מנזקי האקלים. בנוסף, ללא כמות מספקת של דגים בים בעלי החיים הניזונים מהדגים ואלה הניזונים מהם, יפגעו וחוסר האיזון בשרשרת המזון הטבעית עשוי לפגוע בנו בסופו של יום.
לסיכום, דיג בישראל עשוי להיות רווחי בטווח הקצר בזכות מיני הדגים הרבים כעת בים התיכון - אך הוא יכול לעלות לכולנו ביוקר בטווח הארוך. מלבד העובדה כי על פי דו"ח של האו"ם לפני עשור (מרץ 2009) נקבע כי הדייג הוא "משלח היד המסוכן ביותר", דיג מסוכן גם לאיזון כדור הארץ והגנה מפני שינויי האקלים.
אם לא יתבצע שינוי מידי וינהיגו רפורמות נוספות, נגלה כי אנו פוגעים מבלי משים באיזון האקולוגי העדין כל כך בים התיכון ועשויים לגרום להכחדה של דגים ובעלי חיים ימים אחרים. על פי אמנות בין לאומיות, ישראל התחייבה להפוך 10% משטח הימי בתחומה לשמורת טבע מוגנת עד שנת 2020. אך כיום, נכון לנובמבר 2019 רק 1% מוגדר שטח מוגן. עדיין לא מאוחר מדי – ניתן להגביל אף יותר את תעשיית הדיג בישראל ולהגן על המינים הרבים המצויים בו.
קרדיט לתמונה: pixabay
